משפחה
נסיעה בטוחה בחווארה
בקיץ תשפ"ב, הקיץ שלפני המלחמה, הייתה תקופה מתוחה בחווארה והיה מפחיד מאוד לנסוע שם. איתן היה במילואים ואני נסעתי עם הילדות לשבת לאחותי שגרה באריאל כדי לא להיות לבד. בדרך חזור במוצאי שבת, נסעתי ובלב חששתי מאוד מהדרך. כשעברנו בצומת תפוח, תאיר פתאום אומרת לי 'הי אמא, הנה גלעד החייל שם!', הסברתי לה שלא בטוח שזה גלעד, יש הרבה חיילים ולפעמים הם נראים מרחוק ובחושך אותו דבר כולם… לא עברה דקה, וגלעד מתקשר אליי! "תפארת מה נשמע? עברתם עכשיו בתפוח, נכון? אל תדאגי, את יכולה להיות רגועה בנסיעה, אני שומר עלייך כאן, וכל החברים שלי פרוסים לכל אורך חווארה, יש מלא כוחות. תסמכי עלינו. ותעדכני שהגעת הביתה… נסיעה טובה ורגועה!" כמה שהטלפון הזה היה במקום וכל כך הרגיע אותי. הרגשתי בטוחה ובידיים טובות.
תפארת, גיסה
טיול ברייזר
אז איזה יום שישי אחד אני וגלעד נסענו לטיול ברייזר,
עברנו את מצפה גלעד שבאותו זמן היה רק הר קידה, המשכנו שם בכביש לכיוון מגדלים, ושם עצרנו, יש שם כזה מין ספסל שצופה על הנוף, ישבנו שם.
לא זוכרת איך הגענו לזה והתווכחנו על מה יותר טעים, קראנץ' קורנפלקס או קראנץ' פיסטוק? כי זה היה באותו זמן ממש טרנד.
גלעד אומר לי בלי שום ספק קראנץ' קורנפלקס! אז אמרתי לו "תקשיב, אבל פיסטוק זה פשוט הרבה יותר טעים, וזה תמיד יותר טעים."
אז גלעד אמר "נכון שבדרך כלל פיסטוק יותר טעים, אבל מתישהו אני אביא לך את שניהם ואת תטעמי ותגידי לי שבזה- קורנפלקס הרבה יותר טעים."
הדס, האחות הקטנה
מעבר דירה
"כשעברנו דירה גלעדי מיד הודיע שהוא איתנו באותו היום, חזר יום מוקדם יותר מקנטה עם הצוות שלו.
הוא בא ועבד והכל בכיף.
לקח על עצמו את סידור הגג והכל בחיוך ובחיבוקים. (רק שהוא נהרג 3 חודשים אחכ ואז נתקענו עם גג שהוא סידר לפי שיטתו ולא מצאנו כמה דברים עד היום..)"
לבונה, אחות.
שומר על הבית
הסיירת תפסה קו באזור שכם. גלעד מאד שמח כי הוא הרגיש שהוא שומר על הבית שלו, על החברים והישיבה. הוא גם הרוויח הרבה ביקורים בימי שישי, כי היינו קרובים ויכולנו לפנק עם אבטיחים ועוגות… ראש השנה תשפ"ג הוא נשאר בבסיס בתפוח ככה שהוא זכה אפילו להגיע לאחת התפילות בישיבה. היה מאושר מהזכות. הוא הכיר היטב את הגזרה, ובאחת הפעמים שביקרנו אותו בחוות גלעד הוא נתן לנו סקירה מדוייקת ומפורטת על כל מה שראינו בהיקף.
