לקראת היציאה לקרב, הייתה ללוחמים ערכת הבדלה: גביע, יין ונרות. הלוחמים ראו שאין להם איפה להכניס את ציוד ההבדלה בתוך כל התחמושת וציוד הלחימה שהם לוקחים איתם ולכן הם החליטו לוותר ולא לקחת את הערכה. גלעד החליט שהוא לא מוותר, והוא מוצא לדברים האלה מקום בנמר – ויהי מה! ובאמת, גלעד מצא לערכה מקום בתאי הזיווד החיצוניים ושם הוא זיווד אותם.
במוצאי השבת האחרון של גלעד, הוא היה במהלך לחימה ולכן לא היתה להם אפשרות לעשות הבדלה.
בראשון בבוקר הם נכנסו לשהייה ורק אז הם התפנו לעשות הבדלה… גלעד נזכר שהוא שמר ציוד הבדלה בדיוק בשביל הרגע הזה! הוא ניגש אל הנמר והתרגש מאד למצוא את הכל שלם, למרות שהדברים היו מחוץ לנמר לאורך שבועות של לחימה. מתוך אותה התרגשות גלעד התחיל לעבור ברחבי ה"מגנן" ולנסות לשדל כמה שיותר אנשים להצטרף להבדלה שלו. החבר'ה סיפרו שממש הייתה לו התרגשות מיוחדת… הבדלה אחרונה בחייו.
לזכר אותה הבדלה, ולעילוי נשמת גלעד, חולקו במהלך המלחמה ערכות הבדלה רבות ללוחמים.
במקום שיש אנשים תהיה ראשון…
במהלך הלחימה גלעד התנדב לעשות הרבה מהמשימות הקשות והמבאסות. דוגמה אחת לכך היא סידור ה"תיקי-לואו" בתאי הזיווד של הנמר. למי שמכיר, מדובר במשימה מורכבת ומתישה וכולם ברחו ממנה. גלעד בכוונה ניגש והתנדב למשימה הזאת ועשה אותה בעצמו.
משימה קשה נוספת היא משימת התדלוק. בדרך כלל מדובר באחריות של הנהג אבל זה תמיד מבאס ומעצבן את הנהגים לעשות את המשימה הזו. כשהגיעה משאית התידלוק לראשונה, גלעד מיד קפץ וביצע את המשימה בלי לומר שום דבר למרות שזה בכלל לא היה התפקיד שלו. עם הזמן הוא לקח על זה אחריות וזה הפך להיות לחלוטין התפקיד שלו. זה כבר נהיה כל כך טבעי עד כדי כך שהנהג כמעט "התעצבן" על גלעד כשהוא ישן בזמן שהגיעה משאית התידלוק והוא לא יכול היה לבצע את המשימה …