כשגלעד היה בישיבה התיכונית, הרב דודי ביקש ממנו להיות שותף בתהליך בחירת קבלת התלמידים לישיבה. הוא הרגיש את מלוא כובד האחריות ולא ידע איך יש לו זכות להכריע את גורלם של ילדים אחרים. הוא כתב על כך ביומן שלו, ובסוף סיכם: אם הרב דודי סומך עלי, אז אני צריך לעשות את זה הכי טוב שרק אפשר.
תפריט